<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פל"א</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ומיהו יש מעשה שבת שהותר פעם ראשונה ופעם שניה יהיה אסור, כענין שאמרו פרק הכל שוחטין השוחט בשבת וביום הכפורים אף על פי שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה. כתב הר"ם בחדושיו וקשיא לן טובא כיצד שחיטתו כשרה והרי הוא מחלל שבתות בפרהסיא במזיד, לא שוגג ולא מוטעה, לא יהא אלא רשע. ומסתברא שזה שאמרנו שחיטתו כשרה בהמה אחד לבד, מפני שכששחטה כשר היה ולא נתחייב סקילה, ונעשה כגוי לכל דבריו אלא כשנגמרה השחיטה שמחשבתו לשחיטה. וא"ת והלא משחבל בעור והוציא דם קודם שישחוט סימנין נתחייב, לא, אינו מתחייב עד שישחוט שחיטה גמורה שמחשבתו לשחיטה ולכך נתכוון וקימא לן מלאכת מחשבת אסרה תורה, ואלו שחט שתי בהמות זו אחר זו הראשונה כשרה והשנית פסולה שכבר נעשה גוי כששחט הראשונה ע"כ. כתב עליו בנו הר' אברהם שאין אמירתו אלא בשוחט בשוגג לבד. והלכות שחיטה פרק א' (הכ"ט) כתב ז"ל, השוחט ביום הכפורים או בשבת בשוגג אף על פי שאלו היה מזיד היה מתחייב בנפשו או מתחייב מלקות על יום הכפורים, שחיטתו כשרה פי' למוצאי שבת.
